חוביזם – תשוקה והתלהבות חסרת מעצורים להשגת החלום

הסיפור הוא לא "חובי סטאר"  הסיפור הוא על נחישות התמדה, חלום, שאיפות  והתמקדות במטרה.
מי שראה כיצד "חובי סטאר" מופיע על הבמה, כיצד כל ישותו מתכוונת לעבר מטרה אחת, יודע כי האמרה "אין דבר העומד בפני הרצון" נכונה מתמיד אצל חובי.

אפשר כמובן להסתייג מהמוחצנות שלו,  מההתבטאויות "הגעתי אז אפשר להתחיל" שלו אבל אין אפשרות שלא להתחבר לאותה התלהבות חסרת המעצורים שלו.

תחשבו אתם, האם אתם מתכווננים ככה למטרה בעבודה, כמה אתם באמת מאמינים בעצמכם מוכנים ללכת עם האמת שלכם להשגת תפקיד או אפילו בחיים עצמם? האם אתם ומוכנים ללכת עם האמת שלכם

חובי סימן את המטרה "אירוויזיון" כבר בילדות.  ראה, חלם הרגיש את עצמו על הבמה. לא עוד "על הדרך נעשה קופה" , "על הדרך נתפרסם"  ואולי " נראה מה זה, יצליח טוב טוב לא לא...". הוא בנה את עצמו לרגע הזה. לרגע שבו יכירו בו, שהוא המועמד הטוב ביותר, לאו דווקא ההוא עם הקול הטוב ביותר, ההוא עם ההופעה המרגשת והמושקעת ביותר. אלא ההוא "שסכום חלקיו גדול מהשלם".
כאשר אתם מגיעים לראיון עבודה, האם אתם מדברים בהתלהבות? או שאתם מדברים באופן רוטיני? האם אתם מצליחים לסחוף אחריכם את המראיין? ורואים שהוא בהקשבה מלאה לכל מילה ומילה שלכם? האם בסוף הראיון אומרים לכם "אנחנו רוצים אותכם אצלנו עכשיו" או "don’t call us we will call you"

האם אתם יודעים מה אתם רוצים לעשות שתהיו גדולים... או שאתם צריכים כיוונונים בשביל להתכוון למטרה ולהיות עם חוביזם?  אני מאמינה בחוביזם וזה גם ציון דרך שכולנו צריכים ללמוד ולהעריך.