חוביזם – תשוקה והתלהבות חסרת מעצורים להשגת החלום

הסיפור הוא לא "חובי סטאר"  הסיפור הוא על נחישות התמדה, חלום, שאיפות  והתמקדות במטרה.
מי שראה כיצד "חובי סטאר" מופיע על הבמה, כיצד כל ישותו מתכוונת לעבר מטרה אחת, יודע כי האמרה "אין דבר העומד בפני הרצון" נכונה מתמיד אצל חובי.

אפשר כמובן להסתייג מהמוחצנות שלו,  מההתבטאויות "הגעתי אז אפשר להתחיל" שלו אבל אין אפשרות שלא להתחבר לאותה התלהבות חסרת המעצורים שלו.

תחשבו אתם, האם אתם מתכווננים ככה למטרה בעבודה, כמה אתם באמת מאמינים בעצמכם מוכנים ללכת עם האמת שלכם להשגת תפקיד או אפילו בחיים עצמם? האם אתם ומוכנים ללכת עם האמת שלכם

חובי סימן את המטרה "אירוויזיון" כבר בילדות.  ראה, חלם הרגיש את עצמו על הבמה. לא עוד "על הדרך נעשה קופה" , "על הדרך נתפרסם"  ואולי " נראה מה זה, יצליח טוב טוב לא לא...". הוא בנה את עצמו לרגע הזה. לרגע שבו יכירו בו, שהוא המועמד הטוב ביותר, לאו דווקא ההוא עם הקול הטוב ביותר, ההוא עם ההופעה המרגשת והמושקעת ביותר. אלא ההוא "שסכום חלקיו גדול מהשלם".
כאשר אתם מגיעים לראיון עבודה, האם אתם מדברים בהתלהבות? או שאתם מדברים באופן רוטיני? האם אתם מצליחים לסחוף אחריכם את המראיין? ורואים שהוא בהקשבה מלאה לכל מילה ומילה שלכם? האם בסוף הראיון אומרים לכם "אנחנו רוצים אותכם אצלנו עכשיו" או "don’t call us we will call you"

האם אתם יודעים מה אתם רוצים לעשות שתהיו גדולים... או שאתם צריכים כיוונונים בשביל להתכוון למטרה ולהיות עם חוביזם?  אני מאמינה בחוביזם וזה גם ציון דרך שכולנו צריכים ללמוד ולהעריך.

רק להגיד לא

האם את מרגישה, שאי אפשר לחלק אותך ממה שאת? האם את מרגישה כי נתת הכל ומייד את מתחילה להתפרק? במידה והתשובות לשתי השאלות האלו הם "כן" אז חובה עלייך להמשיך לקרוא.

בתור אשה, יש לנו תפקידים רבים יותר מורכבים. יותר מאשר לגבר. את זה כולכן בוודאי תסכימו איתי. אבל למה אנחנו כנשים מוכנות לתת מעצמנו יותר ממה שאנחנו באמת מסגלות?
הכאב של לבוא בערב ולהרגיש עצבנים על כל העולם, לבוא מתוסכלים מהעבודה ולראות כיור מטונף / בית מבולגן וכמובן עוד 3 שעות של להיות מחנכת לילדים... שלא לדבר טיפת פינוק לבן זוג שייחיה.
אז כיצד עושים זאת? כיצד גורמים לאי התפרקות?
אני מצאתי מספר שיטות שעלי באופן אישי עובדות, אז אתן מוזמנות להמשיך ולקרוא

לא לרצות

ממש כך, לעשות את הדברים שהם לחלוטין הכרחיים לעשותם. אני מאוד סלקטיבית, לא מנסה לרצות, מנסה לתת מעצמי לא מעבר מ 100%

לא ל Network חסר תכלית

מפגשי Network סתמיים הם ממש מגפה, אנשים רואים שוב ושוב את אותם אנשים ומצפים כי מהם תצא הישועה, ממש לא. על מנת ש Network טוב יצליח חייבים לפגוש אנשים חדשים ולבחור בחוכמה את האירועים שאליהם אנחנו מוזמנים. ללכת לאירועים עם אותם אנשים ולשמוע ולהשמיע את אותה אג'נדה שוב ושוב זה ממש כמו מסטיק ללא טעם שלועסים כבר שעות, לא טעים וגם חסר טעם – תזרקי אותו ותעברי לבא.

לא לאימייל

אני מקבלת טונות של אימיילים, ואני מודה כי לקרוא את כולם ולהשיב לכולם זה לעיתים משימה בלתי אפשרית. לכן אני מתוך בחירה מסננת ועונה רק לחשובים ביותר. בדר"כ זה רק כ 20% מסך האימיילים עצמם באופן הכמעט מיידי ושאר האימיילים קוראת בזמן הפנוי שנשאר או שלא.

לא להיות המתנדבת האולטימטיבית

לכן יש את בעלי, להתנדב לפעילות לגן / בית ספר / התנדבות כזו או אחרת. האמת ביננו, לא יקרה שום דבר אם ההורה האחר יתנדב גם. לכן אני בוחרת רק אירועים והתנדבויות שאני רוצה ועושות לי טוב.

לא לאנשים לא אותנטיים

אני פשוט מאוהבת באנשים אותנטיים ומוכנה לעשות עבורם כמעט הכל. אנשים צבועים, לא אמתיים פשוט מוצאים ממני את כל הרע הלא פולני שאין לי (פשוט התחתנתי עם אחד כזה)

לא להגיד כן לכל פרויקט
כמה שזה קשה, אני הטיפוס, שאוהב להסתער קדימה, וצועק אחרי. אבל עם הזמן למדתי כי להגיד כן לכל דבר, משאיר אותי עם לא אחד גדול בצד האחר. לכן בואו לא נדבר על איזון בין עבודה / בית. אלא פשוט נדבר על לחיות. ולקבל החלטות גדולת בצד העבודה וכמובן בצד של המשפחה.

לא – העבודה היא לחלוטין לא המשפחה שלך

לא משנה כמה סיסמאות נבובות יגידו ויפרסמו בעבודה, העבודה לא המשפחה שלך. אין טעם לירוק דם להתאבד על כל פיסת אינפורמציה שאולי לא ואולי כן תקדם אותך במעלה הלא ידוע. משפחה יש רק אחת ושם יש להתמקד, משפחה תמיד תהיה איתך ומשפחה לא תפטר אותך. לכן תחשבי היטב מה היא רמת המאמץ שאת מוכנה להשקיע בעבודה שלך, בקריירה שלך ומה התכלית של אותה עבודה. מה היא בעצם הקריירה שאת שואפת והאם זה יקדם אותך לעבר המטרה שהצבת לעצמך?

לא ללחץ

אני זוכרת כאשר היה לי פרויקט ארוך מאוד ומלחיץ ביותר הדבר פשוט הזיק לי, לא רק מנטלי אלא ממש ברמה הפיזית. הרגשתי שאני שמה שם את כל כולי מבלי לעצור רגע ולנשום. כאילו אם חלילה זה יקרה הכל יקרוס. הלחץ שזה יצר עליי היה מתסכל. ממש הרגשתי רע, הגעתי למצבים של חוסר סבלנות, בכי בבית ולהתפרקות. הדבר מזיק לבריאות וגורם לחשיבה מוטעה וחוסר הנאה מהעשייה . רק שאישי שיחייה הכריח אותי לצאת לחופשה ממש כפויה הרגשתי משוחררת וחסרת מתח.

לא ללילות עם שינה לא בריאה

לא יעזור, האדם הוא מכונה, יש לו בלאי, אבל יש לו גם פונקציה נפלאה אשר מתקנת הרבה מאוד מהמצבים אשר ספגנו אותם במהלך יום העבודה. ופונקציה זו נקראת שינה. שינה של פחות מ 6 שעות לי אישית גורמת לעצבים ללחצים ובסופו של דבר הסובל הוא אותו אחד, שיחייה (:

אז להגיד לא זה בהחלט לא מילה גסה. תשתמשו בה ואולי גם אתם תתאהבו בה...

אוהבת 
חגית

שש שאלות שיש לשאול בסיום ראיון העבודה

שש שאלות שיש לשאול בסיום ראיון העבודה!

עשית חקר שוק על החברה שעכשיו את הולכת להתראיין אליה, הכנת את עצמך לראיון עבודה, בחרת את התלבושת היפה ביותר שלך המתאימה לעבודה על מנת להשאיר רושם ראשוני טוב ואפילו עשית חזרות עם יועץ הקריירה שלך על השאלות שקראת שישאלו אותך:

·        ספרי לי עצמך

·        למה עזבת את מקום העבודה הקודם

·        תכונות טובות ותכונות שצריך לשפר

·        ועוד ועוד שאלות

עם זאת, כאשר המראיין מסכם את הראיון בשאלה: "יש לך שאלות לשאול אותי?" הפה נשאר פעור והנפש דוממת. את לחלוטין לא התכוננת לחלק הזה של השאלה, את מרגישה מנותקת ממש כמו ששמו לך וילון שחור מול העיניים והמסך לא התרומם. לבסוף את משרבטת מספר מילים כמו: "לא כרגע", "היו לי שאלות חשובות אבל ענית על כולם..." עוד שקר בולט.

אני באמת רציתי לשאול אבל.... שכחתי, שוב..

אבל מה בעצם אנחנו אמורים לשאול? האם אנחנו צריכים ליזום?

כבר לפני הראיון הראשון, אנחנו מבצעים חקר שוק קטן על החברה.  מבררים עליה פרטים בLinkedin, שואלים חברים או מכרים על החברה, פרסומים שלה בעיתונות, באינטרנט ועוד.
הסיבות לשאול שאלות אינטליגנטיות בסיום הריאיון, הם רבות:

·       מציב אותך בפער גדול ומשמעותי מול מתמודדים אחרים על אותו תפקיד למרות שעל פני השטח הנתונים של שניכם דומים.

·       את נתפסת כמועמדת מתעניינת ואכפתית.

·       יצירת קשר ואינטראקציה בין אישית טובה יותר עם המראיין.

לכן הכנתי עבורך את ששת שאלות החובה המשמשות כהכנה לראיון עבודה, ושיש לשאול אותם בסופו של כל ראיון עבודה :

האם תוכל לתאר לי כיצד יום טיפוסי נראה בתפקיד שעליו אני מתמודדת

את יודעת מה הציפיות מהמשרה, וזאת  מקריאה של תיאור התפקיד, אבל לרוב יש שוני גדול בין מה שכתוב לבין מה שבפועל, שכן הפסקאות האלו של דרישות התפקיד ממוחזרות, לעיתים לאורך תקופה של שנים. אפשר אפילו לראות את אותם פסקאות בחברות שונות. לכן יש לבחון את הווי הצוות, התרבות הארגונית של החברה, אחריות, עדכונים טכנולוגיים שאת צריכה להתמודד מולם. התשובה לשאלה הזו, תראה לך גם את המיצוב שלך בתוך החברה ובתוך הצוות שלך.

בנוסף אפשר לשאול אות המראיין, איזה משימות יומיות יש לבצע על בסיס יומי, תת שאלה זו תספק תובנה על האחריות בפועל שלך והחיבור לפונקציות הכלליות בתוך החברה.

עם מי אני עובדת ישירות?

סיכויים גדולים, שאת כבר יודעת לאיזו מחלקה / חטיבה את מתעדת לעבוד ולמי את תהיי כפופה, אבל את לא יודעת באיזה קבוצה את מיועדת לעבוד, מה הם אותם קשרי דיווח בין המחלקות בארגון הרלוונטיות לעבודה השוטפת שלך.
בגדול שאלה זו צריכה לתת לך את מפתח הקשרים של מול מי את מתמודדת. שאלה זו גם תעניק לך מידע על רמת האטרקטיביות כלפי החברה, האם זו חברה בירוקרטית  או חברה שטוחה? האם אני בכלל יכולה לעבוד בתהליכים כאלו?!

כמובן ששאלה זו יוצרת תתי שאלות  כגון: מה גודל הצוות הנוכחי? מה גודל המחלקות האחרות בארגון שאני עובדת מולם וכו'...

מה היא המיומנות החשובה ביותר בתפקיד שאני מיועדת לו על מנת להצליח בתפקיד?

רוב תיאורי התפקיד, שאנחנו מוצאים אותם הם מיועדים לאנשים עם כוחות על, כאלו שהם גם מנהלים וגם נותני תמיכה, באמצע מבצעים מכירה ובלילה כותבים ניתוחי שוק. לרוב המנכ"ל מחפש אדם מושלם. אבל  כולנו מבינים שגם אדון מנכ"ל יודע שלהשיג כזה אדם לא יהיה אפשרי אז הוא מנסה להתפשר.

לכן במקום להתרכז על תכונות ומיומנויות לא הגיוניות, יש לשאול את המראיין, שאלה אחת פשוטה, מהו הדבר, שהמראיין חושב, שהוא הקריטי ביותר להצלחה בתפקיד. אם את תביאי דוגמאות  כי ניכנת בתכונות הנ"ל אז את כבר התקדמת לשלב הבא. אולם במידה ובדוגמה הם מחפשים מועמד אשר התכונה שלו להצלחה בתפקיד זה חשיבה מתמטית הכוללת כתיבת סקריפטים באקסלים ואילו את זוכרת לעשות רק SUM, אז ככל הנראה המשרה הנ"ל היא לא משרת חלומותיך והדבר רק עלול להכשיל אותך.

מה אתה אוהב בעבודה כאן בחברה?

עבודה היא חלק מאוד משמעותי בחיים המודרניים, לכן אנחנו צריכים גם ליהנות ממה שאנחנו עושים. אנחנו מעוניינים שהעבודה תיתן ערך ובסופו של יום גם נתגאה בתוצרת שלנו ובמה שאנחנו מביאים.  לכן במידה והמראיין לא מפסיק לדבר על העבודה שלו, ועל ההנאה שלו ממנה ומהחברה. אז זה כנראה סימן טוב. במידה והוא פולט משפט סתמי, אז זה צריך להדליק נורת אזהרה עבורך.

לרוב עמדות שליליות של עובד, זה דבר מדבק, לכן רצוי מאוד לעבוד עם אנשים שמחים ומאושרים והדבר משפיע באופן ניכר על העבודה שלך. שאלה זו מודדת את רמת סיפוק האושר עם המעסיק, דבר שהוא חשוב ביותר במידה ואת מקבלת את העבודה.

איך היית מתאר את התרבות הארגונית של החברה?

הסיבה לקיום ראיונות אישיים, קיים במידה רבה בשביל שני מצבים עיקרים:

1)     בדיקת המועמד/ת, האם יש לו כפי שהוא מצהיר את היכולות אשר יתאימו למשרה המתבקשת

2)     האם  האופי שלך מתאים לסביבה הארגונית  של החברה. יש להדגיש,  כי שילוב של אישיות מנוגדת או שונה מהתרבות של החברה כיום, עלולה לערער את יסודות החברה. ולכן מנהל משאבי אנוש משמש כשומר בשער ודואג להביא את האנשים המתאימים ביותר הן ברמה המקצועית והן באופיים.

יש לראות בראיונות אלו הזדמנות לבחון את עצמכם, האם אתם מתאימים ורוצים להיות בסוג כזה של תרבות ארגונית.

האם המראיין, מתאר את המקום כחמים, משפחתי או קר ומנוכר. יש לשים לב איזה מילים המראיין משתמש כאשר הוא מתאר את החברה, האם במילים חמות או קרות, האם מתוך נקודת מבט אישית וקרובה או של חוסר אכפתיות.
תשאלו את עצמכם האם לסוג כזה של חברה אני רוצה להיות?  האם אתם מתחברים לסוג כזה של ארגון?

מה הם השלבים הבאים בראיון העבודה?

האם התרחיש הזה מוכר לך? את יוצאת מהריאיון שמחה וטובת לבב, נכנסת למכונית ו..... את לא יודעת מה קורה עכשיו. מתי יפנו אליכם? מי אמור לפנות אליכם? באיזה אופן יפנו אליכם?

ראיונות עבודה מעוררים מספיק חרדה, להוסיף להם את חוסר הוודאות של מה עכשיו? זאת כבר ממש התאכזרות.

לכן שאלה של "מה הם השלבים הבאים לאחר הריאיון?", מראים שאת באמת מתעניינת במשרה, למעשה זה באמת התכונה של מה שמראיינים מחפשים – אנשים שרוצים את העבודה עם ברק ואור בעיניים. ושאלה זו מדגימה את רמת ההתעניינות שלך במקום שלך ובתהליך.

לסיכום:

הראיון מובנה משלושה דברים:

1)     הצד הלא מילולי – יש לחכות לכתבה הבאה...

2)     כניסה לראיון, ומענה על שאלות מקצועיות ואישיות

3)     סיום הריאיון

הדברים שאת שואלת בסוף הראיון יכולים להיות חשובים בדיוק כמו התשובות שאת מספקת לאורך כל זמן הראיון עצמו. לכן יש לוודא שאת חושבת על השאלות ותשתמשי בהם לקראת סוף הראיון. אני משוכנעת כי הם ירשימו כל מראיין וכל מנהל ויעניקו לך תדמית של אישה רצינית, שחושבת לא רק העבודה אלא גם על מערכת היחסים חברתיים ומקצועיים בתוך הארגון ומחוצה לו ומביאה בעצמה אישיות וערך רב.

בהצלחה.