רק להגיד לא

האם את מרגישה, שאי אפשר לחלק אותך ממה שאת? האם את מרגישה כי נתת הכל ומייד את מתחילה להתפרק? במידה והתשובות לשתי השאלות האלו הם "כן" אז חובה עלייך להמשיך לקרוא.

בתור אשה, יש לנו תפקידים רבים יותר מורכבים. יותר מאשר לגבר. את זה כולכן בוודאי תסכימו איתי. אבל למה אנחנו כנשים מוכנות לתת מעצמנו יותר ממה שאנחנו באמת מסגלות?
הכאב של לבוא בערב ולהרגיש עצבנים על כל העולם, לבוא מתוסכלים מהעבודה ולראות כיור מטונף / בית מבולגן וכמובן עוד 3 שעות של להיות מחנכת לילדים... שלא לדבר טיפת פינוק לבן זוג שייחיה.
אז כיצד עושים זאת? כיצד גורמים לאי התפרקות?
אני מצאתי מספר שיטות שעלי באופן אישי עובדות, אז אתן מוזמנות להמשיך ולקרוא

לא לרצות

ממש כך, לעשות את הדברים שהם לחלוטין הכרחיים לעשותם. אני מאוד סלקטיבית, לא מנסה לרצות, מנסה לתת מעצמי לא מעבר מ 100%

לא ל Network חסר תכלית

מפגשי Network סתמיים הם ממש מגפה, אנשים רואים שוב ושוב את אותם אנשים ומצפים כי מהם תצא הישועה, ממש לא. על מנת ש Network טוב יצליח חייבים לפגוש אנשים חדשים ולבחור בחוכמה את האירועים שאליהם אנחנו מוזמנים. ללכת לאירועים עם אותם אנשים ולשמוע ולהשמיע את אותה אג'נדה שוב ושוב זה ממש כמו מסטיק ללא טעם שלועסים כבר שעות, לא טעים וגם חסר טעם – תזרקי אותו ותעברי לבא.

לא לאימייל

אני מקבלת טונות של אימיילים, ואני מודה כי לקרוא את כולם ולהשיב לכולם זה לעיתים משימה בלתי אפשרית. לכן אני מתוך בחירה מסננת ועונה רק לחשובים ביותר. בדר"כ זה רק כ 20% מסך האימיילים עצמם באופן הכמעט מיידי ושאר האימיילים קוראת בזמן הפנוי שנשאר או שלא.

לא להיות המתנדבת האולטימטיבית

לכן יש את בעלי, להתנדב לפעילות לגן / בית ספר / התנדבות כזו או אחרת. האמת ביננו, לא יקרה שום דבר אם ההורה האחר יתנדב גם. לכן אני בוחרת רק אירועים והתנדבויות שאני רוצה ועושות לי טוב.

לא לאנשים לא אותנטיים

אני פשוט מאוהבת באנשים אותנטיים ומוכנה לעשות עבורם כמעט הכל. אנשים צבועים, לא אמתיים פשוט מוצאים ממני את כל הרע הלא פולני שאין לי (פשוט התחתנתי עם אחד כזה)

לא להגיד כן לכל פרויקט
כמה שזה קשה, אני הטיפוס, שאוהב להסתער קדימה, וצועק אחרי. אבל עם הזמן למדתי כי להגיד כן לכל דבר, משאיר אותי עם לא אחד גדול בצד האחר. לכן בואו לא נדבר על איזון בין עבודה / בית. אלא פשוט נדבר על לחיות. ולקבל החלטות גדולת בצד העבודה וכמובן בצד של המשפחה.

לא – העבודה היא לחלוטין לא המשפחה שלך

לא משנה כמה סיסמאות נבובות יגידו ויפרסמו בעבודה, העבודה לא המשפחה שלך. אין טעם לירוק דם להתאבד על כל פיסת אינפורמציה שאולי לא ואולי כן תקדם אותך במעלה הלא ידוע. משפחה יש רק אחת ושם יש להתמקד, משפחה תמיד תהיה איתך ומשפחה לא תפטר אותך. לכן תחשבי היטב מה היא רמת המאמץ שאת מוכנה להשקיע בעבודה שלך, בקריירה שלך ומה התכלית של אותה עבודה. מה היא בעצם הקריירה שאת שואפת והאם זה יקדם אותך לעבר המטרה שהצבת לעצמך?

לא ללחץ

אני זוכרת כאשר היה לי פרויקט ארוך מאוד ומלחיץ ביותר הדבר פשוט הזיק לי, לא רק מנטלי אלא ממש ברמה הפיזית. הרגשתי שאני שמה שם את כל כולי מבלי לעצור רגע ולנשום. כאילו אם חלילה זה יקרה הכל יקרוס. הלחץ שזה יצר עליי היה מתסכל. ממש הרגשתי רע, הגעתי למצבים של חוסר סבלנות, בכי בבית ולהתפרקות. הדבר מזיק לבריאות וגורם לחשיבה מוטעה וחוסר הנאה מהעשייה . רק שאישי שיחייה הכריח אותי לצאת לחופשה ממש כפויה הרגשתי משוחררת וחסרת מתח.

לא ללילות עם שינה לא בריאה

לא יעזור, האדם הוא מכונה, יש לו בלאי, אבל יש לו גם פונקציה נפלאה אשר מתקנת הרבה מאוד מהמצבים אשר ספגנו אותם במהלך יום העבודה. ופונקציה זו נקראת שינה. שינה של פחות מ 6 שעות לי אישית גורמת לעצבים ללחצים ובסופו של דבר הסובל הוא אותו אחד, שיחייה (:

אז להגיד לא זה בהחלט לא מילה גסה. תשתמשו בה ואולי גם אתם תתאהבו בה...

אוהבת 
חגית